נכתב במקור ב -

7.2.2019

עפה על עצמי

אתמול ישבתי כאן וכתבתי מילים שאני עדיין לא מאמינה שכתבתי. הצלחתי להביע, כמעט באופן מלא, את שני הדברים הקשים ביותר כנראה.

אני לא יודעת אם אני בשלה לשתף.

אבל הצלחתי לכתוב את המילים.

אני בעצמי קצת בהלם.

אני מתחילה להבין שאני באמת קשוחה.

אם אני מצליחה לקדם בעצמי את עצמי.

ואז,

המחשבה הזאת ( שעדיין לא מחקתי או קרעתי את הדף עליו אני כותבת) נראית לי מוגזמת לגמרי.

אני ממשיכה להשאיר כאן את מה שכתבתי.

וחושבת לעצמי שאם אי פעם אשתף באופן רחב יותר את הדפים האלה, את המילים האלה, אצטרך לבחור אם המילים שבדף הזה נשארות או לא.

בינתיים, 

זה רק אצלי.

אז אני יכולה לכתוב ולהשאיר,

גם אם נראה לי שאולי קצת הגזמתי ועפתי על עצמי הפעם.

               

            נכתב במקור ב -

7.2.2019

 ועכשיו נבהלתי מעצמי

הגיע הזמן

לעזוב את המחברת הזאת

ולדחוף אותה לתחתית הערימה

שליד המיטה שלי

או להחביא אותה בשולחן

לא לתמיד

מן הסתם

אבל לתת לעצמי הפסקה

פסק זמן

להתאפס על עצמי

פסק זמן

לאפשר לעצמי

to catch up

 

           נכתב במקור ב -

7.2.2019

11:00

יצאתי לסופר לקנות כמה דברים

יצאתי עם כובד בלב ובראש ולחץ באוזניים

חזרתי עם כובד בלב

ובראש

ולחץ באוזניים

ועייפות

ועצב

ואני חושבת 

שאני מסיימת את חופשת המחלה שלי

ואולי

יש יותר מידיי שעובר עליי

ועכשיו שכתבתי את מה שכתבתי

אולי הוספתי

ושוב

אני לא יודעת מה לעשות

ולא בטוחה שברור לי

איך להתמודד