1.7.2024
זיכרון
עברתי על הדברים שהקלדתי
אלה שכבר העליתי לבלוג
ואלה שעדיין לא
עשיתי כמה תיקונים
התעדכנתי איפה הפסקתי
חשבתי על מה שעליי
להעלות ביום שישי הקרוב
ואז נכנסתי ליומן המסע
#1
זה שממנו אני לוקחת
פחות או יותר לפי הסדר
את מה שאני מעלה
לכאן
לא ידעתי שזה עלול
להפחיד אותי
לעבור שוב על
אותם הדברים שכתבתי
מזמן
לא באמת חשבתי על כך
שיהיו דברים שכתבתי
מזמן
ושאצטרך לבחור אם
אני מעלה אותם עכשיו
לבלוג
בינתיים
הדברים הבאים שכבר הקלדתי
ייקחו עוד די הרבה זמן
עד שיגיעו לבלוג עצמו
כי פעם בשבוע
זה מאוד לאט
בינתיים
הדברים שעדיין לא הקלדתי
ייקחו אפילו יותר זמן
והבאים הם כאלה
שאולי אשתף במלואם
או כמעט
אבל המטרה
של הבלוג הזה
היא שיתוף
וחיזוק של אחרות
ומה אני עושה
עם המחשבות הקשות
הרלוונטיות
אותן אני לא מעזה
לשתף?
*
וכבר עברו כמה שעות מאז
שקראתי והקלדתי ותיקנתי וחשבתי
והפרפרים הלא נחמדים
עוד מסתובבים לי בבטן
ואני לא נושמת כמו שצריך
ואלה
ככה למדתי לפני בקושי שנתיים
הם סממנים
של חרדה
כשהדברים כל כך עוצמתיים, הם ממשיכים להפעיל אותנו שוב ושוב לאורך השנים♥️
השבמחק🌺
מחקאני מזדהה עם החרדה שמתלווה לחשיפה, חשיפה כלשהי של מחשבות פרטיות ואינטימיות. כשאני סובלת מחרדה אחת ל... אני משתדלת לנשום, לחשוב על דברים אחרים, לקחת כדור לוריוון....ולעסוק ביצירה. מקווה שהכתיבה תהיה גם תראפיה בשבילך
השבמחקאיכשהו, משום מה, לא באמת חשבתי שימשיך להיות כל כך מטלטל... אולי זה חלק מההדחקה?
השבמחקוואו מיכח, מאוד שמחה לראות שאת כותבת בלוג. כתיבה ושיתוף הם תהליכים כל כך נכונים.
השבמחקאגב, מציעה לך להצטרף לקהילת פרפרים. קהילה של בלוגרים.
https://isra-parparim.blogspot.com/?m=1