יום שישי, 22 בנובמבר 2024

18.10.18 להסדיר את הנשימה

 

נכתב במקור ב -

18.10.18
להסדיר את הנשימה

מאוד מוזר לי שאני בחופשת מחלה.
אני כבר נושמת יותר טוב, אבל מוזר לי שאני יושבת בבית ככה. כמה שזה מוזר, טוב שלקחתי את היום הזה. טוב שלקחתי את היום הזה כי אני לא חושבת שהייתי מועילה מאוד אם אני מוצפת ולא מצליחה לנשום כמו שצריך.
אני לא בוכה.
אני צריכה להסדיר את הנשימה.
ואת הנשמה.

*
ואז שוב אני מתקשה לנשום.
ואני לא כל כך מבינה מה עליי לעשות כדי שהיום הזה ייתן לי את המנוחה שאני כל כך צריכה. מה יביא לי את המנוחה הזאת?
לישון?
לראות סרט במחשב?
לבשל לשבת?

*


אם זה עזר לי שם, אולי זה יעזור לי כאן.
כפות רגליים צמודות לרצפה.
מרגישה את הגב התחתון על מסעד הכיסא הקריר.
שותה קצת מים.

הלב כבד והנשימה לא עמוקה מספיק.
רואה סרטון במחשב.
שמה לב שחם.
שותה עוד מים מהבקבוק שלי שעומד על שולחן הכתיבה שלי.
נשימה אחת טובה.
בודקת את השעה.
זה בסך הכל 9:43.
יש עוד הרבה יום לפניי, עוד הרבה שעות שבהן אולי אצליח למצוא מנוחה.
כותבת עוד מילים, חושבת עוד מחשבות, מרגישה את העייפות ומאוד לא אוהבת אותה, את העייפות הרגשית הזאת. אני לא שמחה היום.

*

השעה עכשיו 11:20
הכובד בלב עבר קצת שינוי. אולי עכשיו אני יותר עייפה פיזית. אולי אוכל עוד מעט לישון. אולי כשאתעורר ארגיש שהכל קצת יותר נורמאלי.

קטפתי פרחים מהעציצים שבמרפסת. שמתי אותם באגרטל והנחתי אותם בכיתה. החלטתי שהם צריכים להיות כאן, בחדר השינה שלי. קצת יותר נורמאלי.

אני קצת מפחדת מהיום שעובר, אולי קצת מהר מדיי. אבל יום חמישי בא לפני שישי ושבת. אולי השבת תהיה הארכה רצויה ליום שלקחתי.

צופה הרבה ב -  Star Trek The Next Generation. המסאז' שלי לנשמה. וזה עוזר.
ושוקולד.
ועוד קצת קפה.  

*

הדלקתי את הטלפון שהיה כבוי רוב הבוקר.
הפתח הזה לעולם...
העייפות הרגשית מייד התחילה להציץ.


2 תגובות:

  1. אאוצ' - כשהעולם חודר במלוא כוחו אל אותה בועה מופרדת ממנו. קראתי מרותק את יומן היום, היו קטעים שהזדהיתי אתם לגמרי. [אינני פוסט-טראומטי או אוטיסט].
    ברוכה הבאה לקהילה שלנו.

    השבמחק
  2. אנונימינובמבר 22, 2024

    תודה רבה רבה 🦥

    השבמחק

18.10.18 להסדיר את הנשימה

  נכתב במקור   ב - 18.10.18 להסדיר את הנשימה מאוד מוזר לי שאני בחופשת מחלה. אני כבר נושמת יותר טוב, אבל מוזר לי שאני יושבת בבית ככה. כמה שזה...