להבין שאת סוחבת פוסט טראומה מורכבת ולגלות שאת אוטיסטית. להתחיל להבין את החיים מחדש כשאת כמעט בת 60. הערה חשובה: התאריך בכל כותרת כחולה הוא התאריך המקורי שבו כתבתי. התחלתי בשנת 2018 ואחרי כתיבה במחברת יפה, והעתקה למחברת יפה אחרת ובכתב יד מסודר ממש, עכשיו מביאה לכאן. תודה על ההשתתפות בתהליך שלי. ומקווה שאביא משהו לתהליכים שלכם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
18.10.18 להסדיר את הנשימה
נכתב במקור ב - 18.10.18 להסדיר את הנשימה מאוד מוזר לי שאני בחופשת מחלה. אני כבר נושמת יותר טוב, אבל מוזר לי שאני יושבת בבית ככה. כמה שזה...
-
בגיל 23 החלטתי שנמאס לי להרגיש מקולקלת. מאותו רגע, החלטתי, הכל בסדר. אני חזקה וכל דבר שאי פעם היה לי קשה, נסגר בארגז והושם במרתף. עשיתי ...
-
נכתב במקור ב - 6.10.2018 קופסא שחורה למטה, למטה עמוק עמוק עמוק עמוק עמוק עמוק בפנים יש קופסא שחורה קופסא עם קירות עבים מאוד כמעט בלתי עב...
-
10.5.2024 להיות אוטיסטית "בתפקוד גבוה" להיות אוטיסטית "בתפקוד גבוה" אומר שעד גיל 58 לא היה ה...
מיכל
השבמחקאני מרגישה הרבה אומץ בבחירה שלך לפרסם את מה שכתבת. אומץ להיות חלשה בפומבי💞
את אישה חזקה ואמיצה .אוהבת ק.
השבמחק♥️
השבמחקתודה על החיזוקים והאהבה 🌼💜
השבמחקמיכל, את מעלה כאן עניין חשוב. בעצם מה הוא אומץ? אולי שאלה פילוסופית. האם אומץ זה לפתוח את הדלת ולהסתכל על הפחד או האם אומץ זה לקחת את הפחד יחד אתך ולהמשיך ללכת? אולי אומץ בעייני אחדים זה היכולת לקבור את הפחד? בקיצור בעייני אין דרך אחת של הבעת אומץ. ואפילו אם בזמן מסויים מתאים להתמודד באופן אחד יכול להיות שבתקופה אחרת אפשר להתמודד בצורה אחרת. את העבר לא ניתן לשנות אבל כן ניתן לשנות את ההווה והעתיד ונראה לי שאת עושה צעדים מאוד משמעותיים בנידון. וילדיך מרוויחים.
השבמחקשולחת חיבוק חיבוק גדול