נכתב במקור ב -
25.9.2024
ביום שישי נראה ששכחתי לשתף משהו כאן. כתבתי משהו לעצמי שאולי, בסופו של דבר, קצת מסביר את הבלבול.
מקלט
כשהייתי ילדה קטנה
והייתה מלחמת ששת הימים
משום מה יש לי זיכרון
כזה מהצד
שבו אני יושבת עם אמא שלי
והשמיכה האדומה
זאת עם הסרט מסביב
מתחת לבניין
ואבא שלי ועוד אבא אחד
ממלאים שקי חול
ומניחים לפני הפתח
כשהייתי קצת יותר גדולה
רצנו למקלטים
מדי פעם
ופעמים אחרות
נשכבנו מתחת למיטה
ובמלחמת יום כיפור
שמרגישה שהייתה מאוד
מאוד ארוכה
ממש עברנו לגור
במקלט
ומכיוון שהיינו הרבה
משפחות צעירות
זכינו לפעילויות רבות
וסרטים
וכשביקשו שאשן בקומה למעלה
קיבלתי מה שעכשיו ברור שהוא
התקף חרדה
ואז עברנו 2-3 משפחות
לחדרי ביטחון
וגרנו שם עוד איזה זמן
ועכשיו
המקלט שלי הוא בתוך הבית
כי חיפשתי ומצאתי
דירה עם ממ"ד
ואני יושבת עכשיו על המיטה
ספרים ומחברות לצידי
הכלבות איתי
והחתול
ומאוורר דלוק כל הזמן
כדי שיהיה פחות מחניק
והדלת פתוחה
כל עוד אין אזעקה
ולפעמים יש בומים
רחוקים יותר או פחות
ולפני כיומיים נפל
רסיס, חתיכת צינור, ליד הבית השכן
קשה להאמין
קשה לתפוס שיש אנשים
שלא היו במקלט
אפילו פעם אחת בחייהם
באמת קשה לתפוס.
השבמחקאני שמחה שאת מייצרת עבורך את הסביבה לה את זקוקה כדי להתמודד עם כל מה שבא ויבוא♥️
יצא לי בשנה האחרונ. להיות בהרבה מקומות שמעולם לא היו במקלט, אינם יודעים מה זה חדר בטחון ולא מבינים איך חיים "נורמאלי" במלחמה....לכי תסבירי
השבמחקיצא לי במהלך השנה האחרונה להיות בהרבה מקומות שלא ראו ולא שמעו לא על מקלט ולא על ממד ולא מבינים איך אפשר לנהל חיים "נורמאליים" בזמן מלחמה. לכי תסבירי
השבמחקמשהו שאני כתבתי בעניין
השבמחקhttps://shik10.blogspot.com/2024/03/blog-post.html?m=1
כשעשיתי לפני 8 שנים חלק מהקמינו דה סנטיאגו דיברתי עם הרבה אנשים ממדינות שונות כשסיפרתי על החשש שלי מהשירות הצבאי של בני, חשש מפגיעה פיסית או נפשית, הם היו עסוקים בכמה זה קשה לתת 3 שנים מהחיים לצבא. שם התבהר לי כמה החיים בישראל שונים מבארצות אחרות.
השבמחקקשה לתפוס.
השבמחק