Using the translate button to the right of the text will enable reading in another language.
💟
נכתב במקור -
6.10.2019
כשמנערים את השטח
הגרוש טס ביום שישי לארצות הברית. ביום חמישי, מתישהו בין הזמן שבו אני חזרתי מהחופשה שלי בפראג ולפני שהוא יצא לכיוון נמל התעופה, הוא הגיע כדי להדפיס את הדף הראשון של הביטוח שלו לטיסה. כמובן רצה לתת נשיקה לפרידה. אני, כפי שקורה כשהוא רוצה נשיקה לפרידה או שבת או מה שלא יהיה, נתתי נשיקה צדדית מגוחכת, מרגישה שזה לא נעים לי ומיותר. ועדיין לא אמרתי לו שמספיק.
אני מרגישה איזה סוג של מתח וחלקו לפחות נובע מההתרחשות סביב הגרוש. כאילו שהמפגש המחודש, אחרי החופשה, והטיסה שלו לארצות הברית ניערו את העולם קצת ועכשיו הדברים מתעופפים להם באוויר, נוחתים לי על הראש או ליד כפות הרגליים, נכנסים להם לתוך מערכת הנשימה כמו אבק בסופת חול. במקום שיהיה לי שקט והאוויר יהיה נקי יותר, יש רעש של המערבולת והאוויר נעשה מאובק ומקשה על הנשימה.
אני לא רוצה את האבק הזה בנשימה שלי, אני לא רוצה את החלקיקים על השיער שלי, או על הזרועות או על הנעליים. אני רוצה אוויר נקי.
💙🩵
השבמחקכותב הבן הגדול שלך.
השבמחקבן כמעט ארבעים, בשלב הזה, וכשכתבת את הקטע במקור הייתי בן למעלה משלושים.
בין אז לעכשיו אני עוסק כמעט בלעדית בשיקום הנפשי ממעשיו של גבר אלים מאוד, שאמור היה להיות אבא שלי. עבור קוראייך אדגיש שאני בד"כ מדבר באופן הרבה יותר חשוף ומפורש ממך עליו, על מעשיו, על התנהגותו, ועל איך שלבסוף רוב הפרק ההוא של חיי הסתיים.
אין לי כוונה לכתוב כאן על הכל, כרגע, אבל בתקופה האחרונה הוא חילחל שוב לחיי, ואחרי כל הדברים הנוראים שהוא עשה - ואז כששוב חילחל דרך סדקי הסכמים ו"הבטחות" - מצאתי עצמי בסכנה קיומית.
אני רוצה להיות מסוגל להכיל את נוכחותו באירועי המשפחה, אבל את יודעת שאיתו שום דבר לא בא בקלות או בשקט. אני מחזק אותך מול קוראייך שהאבק הזה בנשימה עליו את מדברת הוא כמו לנשום אזבסט. האיש הזה מחלחל כמו מי ביוב, ואחת הדרכים בהן זה קורה היא שזה יכול להיראות או להישמע תיאור מוגזם, או אפילו פוגעני. כלפיו, כי הוא חביב ומסכן ופגוע.
קל לי לשער למה אחת התגיות שלך לפוסט הזה הוא "בלבול".
זוכרת כשרק היה קשה יותר להציב לו גבולות?
פעם, לפני שהשבתי לכל אלימות שלו בחומרה עזה, הוא היה אוכף את רצונותיו המעוותים בעונשים מעוותים. לפעמים אם הרגזת אותו היה פוגע בי. אם הרגזתי אותו אני - אז הוא היה פוגע בך. כשלא היה שבע רצון, פגע באחרים. פגע בחיות.
העניש, והעיקר שלא יהיה לו קצת לא נוח, לא נעים, מעצבן, שיוכל להמשיך לעשות מה שבא לו.
אבל עצם היכולת שלו להכיל גבולות כלל - עצם היכולת שלך לבסוף לומר לו "לא" *בבטחה" - דרש מספר שנים, פשוט מספר שנים ברצף, בהם יום. יום. כל. יום. פירקתי לחתיכות את היכולת שלו לפגוע בי ולפגוע באמא שלי בכל פעם שמשהו היה בניגוד לשביעות רצונו.
הוא הפסיק לצרוח ולפגוע כי... טוב, כשהיה צורח וצורח כבר לא קיבל נחת. עכשיו כבר הפכתי את חייו לגיהינום, בכל פעם מחדש. שום דבר מלבד זה לא יכל לעצור אותו מלפגוע, אבל עצם ההגנה מפניו פגע בי גם כן. בעיקר, הרגשתי כל כך, כל כך לבד, ורציתי שיוכל להימצא פתרון פחות חריף תוך שיתוף פעולה שלא היה.
העיקר, בדרך גם תמרנתי את האיש האלים לתוך טיפול, אמנם נשר וחזר לטיפול לאורך שנים כי זה לא כאילו רצה להכיר ב... בעיותיו. אני שמח שאחותי המשיכה להתאמץ אחרי שניתקתי איתו קשר.
כאן בפוסט הבלוג הזה, כפי שראוי שיהיה, כתבת על הגבולות המתפתחים שלך מולו, והרי גם כבר הייתם גרושים.
בכל זאת, הוא עדיין שמר דברים בביתך וטיפל בדברים שם, לפעמים מתייחס אלייך כאילו אינכם ממש גרושים וזהו. הוא לא הבין, ולא היה לו אכפת - בלי גבולות *חד-משמעיים ואכיפתם* הוא... חילחל. זה לא כאילו הוא הרגיש או רצה לשמוע או להכיל כמה נזק הוא המשיך לגרום. אבק האזבסט יכל להמשיך להציף את חייך שנים.
את הנ"ל כתבת במקור ב-10.2019. נדמה לי זה היה ב-2.2020, כארבעה חודשים מאוחר יותר, שביצעתי מה שתיארתי כ"גירוש שדים" והוצאתי סופית את *כל* מה שנותר לו מדבריו בביתך, ושמתי אותם בשקיות אצלו. הוא, זה לא עניין אותו, לא בא לו בטוב למלא את חובתו הזו, ובכל זאת אמר לי "תודה" כאילו עשיתי לו טובה ולא רק טימאתי עצמי עוד יותר בניקוי אבק האזבסט שהוא משאיר מאחור.
אמא, אני לא רוצה שהוא יחלחל לחיי שוב, לא ללא הסכמתי המוחלטת ותמיכת והגנת שאר משפחתי - כמו שאינני רוצה זאת בשום פנים ואופן עבורך. כמו אבק אזבסט, כמו מי ביוב, דרך כל סדק שיתנו לו - כשלא סוגרים את הסדקים, ביחד. בלי להשאיר אף אדם יחיד חשוף.
אני יכול להישמע מגזים, או כאילו זה רק אני שמגיב ככה, גם מול אנשים שאינך חושבת שמרגישים ככה לגביי, או לגבי מה שאני מתאר מהאלימות המטרידה והעיקשת שלו כלפיי. לגבי מה שאני מתאר מהניסיון שלו, בעבר, למחוק ולהשתלט על עצם התדמית והאישיות שלי, לאורך שנים רבות ומעוררות אימה.
אני גם לא רוצה שיחלחל לחייך, או שיפגע באף דרך באף אחד או אחת אחרת במשפחתנו, ואת יודעת - את יודעת היטב ובוודאות - שכל עוד יש לי הכוחות לכך אני לעולם לא אאפשר זאת.
אני צריך לדעת שאני בטוח מאדם מעוות משקל לך להכיל, והרסני משגם הרבה מאוד ממשפחתנו מבינים שהוא.
❤️
השבמחק