יום שישי, 19 ביולי 2024

8.10.2018 הבת שלי


נכתב במקור ב -

8.10.2018

הבת שלי

אתמול בערב התקשרה
סיפרתי לה על העייפות, על הרגישות
על תחושת החשיפה שעוברת עליי
בכיתי בשקט
דמעות התגלגלו על הלחיים
נתתי לה רשות לספר
ביקשתי שתגיד לא לשתף
יש כאלה שאין לי כוח לשתף
יש אלה שלא ארצה שידעו
אולי אף פעם
והבוקר
אני ממשיכה להרגיש
כובד בלב

6 תגובות:

  1. קוראות יקרות וקוראים יקרים,
    שימו לב שהתאריך שכתוב בכותרת הוא תאריך הכתיבה המקורי. כלומר, רוב מה שמפורסם בבלוג (גם אם ישנם יוצאי דופן) נכתב במקור, אצלי,[
    כבר לפני כשש שנים. עכשיו אני משתפת אותכם.

    השבמחק
  2. אנונימייוני 21, 2024

    ❤️

    השבמחק
  3. מכיוון שעכשיו אתם "אנונימיים", ויש סיכוי לא רע בכלל שאני כנראה מכירה אתכם, ממש אשמח לדעת מי מגיב.

    השבמחק
  4. מיכל
    תודה על השיתוף.
    הדברים שלך מגיעים מהלב ונכנסים ללב♥️
    יערה

    השבמחק
  5. אנונימייוני 22, 2024

    באהבה רבה!

    השבמחק

נכתב במקור ב - 5.1.2019 כעס

  נכתב במקור   ב - 5.1.2019 כעס הרגש שהגוף שלי מתנגד אליו הכי הרבה הוא כעס מתוך כל הרגשות שיש בי הנפש לא מוכנה בשום אופן להיכנע לכעס מעניין