24.11.2018 שבת שלום!

 נכתב במקור ב -

24.11.2018

שבת שלום!

מעניין שגם עכשיו אני כותבת על המרפסת. אתמול, כשסיימתי ללמד בשעה 17:00, התארגנתי ובאתי עם 💕 לכרמיאל כדי לבלות את השבת עם ההורים שלי, סבתא וסבא שלו.

השעה 7:00, שבת בבוקר. אבא שלי קם וכהרגלו מסדר דברים בבית. אמא שלי ו 💕 ישנים. שקט בחוץ, כמו שבת בבוקר בדרך-כלל. עוד לא ראיתי אנשים, מדי פעם עוברת מכונית למטה, והאוויר קריר וצלול. למולי, מעבר לבתים, הרים ועננים נמוכים של חורף שלא כל-כך מתעקש על נוכחותו.

היה לי שבוע קצת מטורף וגם השבוע הקרוב עומד להיות עמוס. הייתי צריכה לסדר דברים בבנק ולעשות ביטוח פנסיה. הגיע השמאי כדי לקבוע את שווי הדירות שלנו, לפני שנוכל לחלק את הרכוש ולעשות איזון נכסים, בדרך לפרידה הסופית. הרבה עבודה, לשמחתי. פגישה בעפולה.

היו זמנים שלא הייתי עומדת בלחץ כזה. היו תקופות שבהן אם הייתי צריכה לטפל בכל-כך הרבה דברים, המתח שהיה נובע מהמהירות היחסית שבה הייתי חייבת להספיק את הסידורים, היה גורם לי להתמוטט. היו זמנים שבהם אפילו המחשבה על להספיק כל-כך הרבה דברים הייתה גורמת לי להתיישב ללא יכולת לתפקד.

הרבה השתנה במהלך השנים האלה.

לפני הרבה שנים הייתי צריכה לעשות סידור כלשהו בתל אביב. נסעתי עם חברה ואכן הגענו לתל אביב אבל שם, לא הצלחנו להבין איזה אוטובוס צריך לקחת, או איפה מוצאים את המקום אליו הייתי צריכה להגיע. לא יכולתי לעמוד בזה. לא יכולתי למצוא דרך לפתור את חוסר ההתמצאות שחוויתי. חזרנו צפונה.

כך היה פעם.

לפני כמה שנים, כנראה עם הופעת ה GPS, ישבתי עם תלמידה ודיברנו על-כך שיש אלה מאיתנו שהיו ממש שמחים אם היה GPS כזה גם לאנשים שהולכים ברגל ולא רק למכוניות. והנה אנחנו שנים אחר-כך. לכל אחד בטלפון יש גוגל מפות, לכולנו יש GPS מובנה בתוך המכשיר הקטן הזה שכיום נהיה - כולנו - אבודים בלעדיו. עבורי זאת בלי ספק מתנה גדולה. כן, נכון, אומרים שיכולת הניווט שלנו כבני אדם מתנוונת בגלל הטכנולוגיה הזאת. אבל לי מעולם לא הייתה יכולת ניווט חזקה מספיק. עבורי זאת טכנולוגיה שמאפשרת לי למצוא את הדרך במקומות זרים בלי להרגיש אבודה. צריכה רק לשים את הכתובת והטכנולוגיה תורה לי את הדרך. וכך, שילוב בין טכנולוגיה וחוזק נפשי, מאפשר לי למצוא את הדרך בלי מתח.

כן, הרבה השתנה במשך השנים האלה.