נכתב במקור ב-
2.3.2026
שוב מלחמה
אני רוצה לכתוב ואפילו לא יודעת איפה להתחיל.
הספקתי מתישהו לישון במיטה שלי (העברתי את עצמי לישון בממ"ד בינתיים), הספקתי להיכנס לממ"ד, ולצאת מהממ"ד כשקיבלנו הוראה שאפשר.
אתמול בערב הרגשתי שאני תקועה בבית ולא עושה כלום. כלומר, אני אחת שנשארת בבית הרבה ולא עושה (באופן שייראה כלפי חוץ לכל הפחות) הרבה. אז התקשרתי ל 💕. ותוך כדי שיחה הבנתי להפתעתי שכל תחושת התקיעות והזמן הארוך היא בסך-הכל בקושי יומיים. בקושי יומיים!!
הבוקר, אחרי שינה לא מצוינת ועם כאבים בגוף בעיקר בגלל המתח אני חושבת, ניסיתי לחיות באופן קצת יותר נורמאלי. כי זה לא באמת שבועיים הרי. גם הצלחתי להוציא את הכלבות לטיול יחסית נורמאלי, בלי התרעות ברגע שאני יוצאת, מה שקרה אתמול. הוספתי וישבתי על הספסל שמול הבניין, קצת אוויר ושמש. עוד טיפונת נורמאליות.
בדרך כלל אני מתיישבת וכותבת ברצף. היום, כמו המלחמות הבלתי נגמרות שיש לנו כאן, אני מוצאת את עצמי עושה הפסקות. קשה לי לכתוב ברצף. אולי קשה לי לחשוב על זה ברצף? אין לי מושג. רק יודעת שאני כותבת קצת ואז חייבת להניח את המחברת ולעשות משהו אחר. עד שמשהו אחר מוכן להיכתב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה