לא יודעת עדיין מה לשתף הפעם.
יושבת במזגן ועם מאוורר כי חם ולח מידיי, מחכה לטכנאי שיבדוק את המייבש ומנסה לנוח משבוע וחצי של נסיעות וביקורים:
לילדים בירושלים.
לתל אביב למסיבת סיום שביל ישראל של חבר ממחנה רמה, שבו עבדנו יחד לפני המון שנים.
לנתב"ג לפגוש את האחות שלי ומשם להורים.
לחתונה כיפית של חברה של הילדים שלי.
הכל ממש טוב, אבל טוב להיות בבית קצת!
וחייבת לנוח לפני הנגלה הבאה!
כי עוד מעט יוצאת שוב לאוטובוס ונוסעת שוב אל ההורים. אפילו לא מסוגלת לחשוב על מה בא אחר-כך...
נכתב במקור -
24.8.2019
שבת
שבת בבוקר
שקט בחוץ, שקט בפנים
מיה בחופשה
אז אני בחופשה
כי התרגלתי לפתוח את השסתום
הזה של הנפש
כמעט אך ורק
בפגישות
אז אם אין פגישות
אפשר לדחוק את השסתום
יחד עם הקופסא שלו
אי-שם
לתוך
מעמקי הנפש
שוב
אני לא צריכה להתעסק עם הכל
לא צריכה להזכר
אני יכולה להתעסק עם הדברים
של היום
כמו ש 💕 עובר בעוד שבוע
לבאר שבע
כמו לתכנן את החופשה שלי
ראשונה לבד
אי פעם בחיי
לפראג
כמו לחשוב על העובדה
שהתריס של הגרוש
כמעט לגמרי סגור
כל הזמן
ואני תוהה מה הסיפור שלו
ואולי יודעת
אבל משתדלת לזכור
בכל רגע נתון
שזה כבר פשוט לא
ענייני
כמו לחשוב איך בקרוב
אצבע את החדר של 💕
כדי של 💕יהיה חדר
ואולי
הוא ירגיש שסוף סוף בחיים
יש לו מקום שהוא ממש
שלו
אבל הכל שטחי
הכל לא מפחיד
לא נכנסת למקומות הקשים
כי הם סגורים
בקופסא
ומאוכסנים אי-שם
אפילו לא בתוכי
אלא
בעפולה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה