כותבת היום, 24.7.26
תקופת ההסתובבויות עדיין ממשיכה. חם ולח בחוץ ולפעמים גם בפנים. נהנית לבלות זמן עם האחות שלי ומקווה בשבילה שלא תתקע כאן בגלל עוד נגלה עם איראן. אישית, עדיין לא קיבלתי את הרושם של כוננות מיידית. מן הסתם, מקווה שאני צודקת!
כל הנסיעות האלה - ירושלים, תל אביב, חתונה בקיסריה, כרמיאל - גורמות למוח שלי להתערבב. הכל נחמד, אבל טוב שיכולה לקחת גם חופש מהטיולים האלה כדי להתאפס. יש לי שכן נחמד שעוזר לי עם הכלבות וזה מאפשר לי להישאר לישון (איפה שצריכה) ואין מילים להסביר עד כמה זה משמעותי!
בסדר, עכשיו שדיברתי על עכשיו, נחזור לאז...
נכתב במקור -
28.8.2019
רגשי אשמה
ואילו רגשי אשמה אני מרגישה
עכשיו?
על-כך שאני לא זוכרת
לא מתעוררת בלילה במחשבות
בדרך-כלל
לא חושבת על מה שהיה
או אולי בכלל לא היה
איך יכול להיות
אני חושבת לעצמי
שבעפולה בטיפול
כל
פעם
מחדש
אני חושבת על דברים שגורמים לי
חרדה
ועצב
ואז, הכל נעלם לו
כאילו לא היה
האם אני משקרת לעצמי?
לא נראה לי
אני יכולה לחזור אחורה
במחברת הזאת
ולקרוא את מה שכתבתי
ולהבין
אבל אני לא רוצה
נחמד שיש גם קטעים טריים מהתנור
השבמחקשבת שלום
חשוב להראות את אז ועכשיו. נדמה לי שהעכשיו, על אף שהוא "מערבל את המוח" נעים יותר, חיובי יותר ומ-אז.
השבמחק